חלק מפרק נ"ה מספר יוסיפון (נוסח הדפוס, לנוסח חדש ע"פ כת"י, לחצו פה.)
וזה הדבר אשר היה בעם ה' בעת ההיא בשנה השמנה עשרה למלך הורדוס אחרי הכותו את כל המלכים אשר נלחם עמהם ואחרי בנותו כל הערים הגדולות והבצורות אשר בנה בהניח ה' אלהי ישראל אותו מכל אויביו מסביב. ויאסוף המלך את כל עם ה' ושריו וגבוריו ואת יתר דלת העם וידבר באזניהם את הדברים האלה לאמר. שמעו אלי והאזינו לדברי. העם אשר בחר בו ה' להיות לו לעם סגולה בעבור אהבת אבותינו ובעבור השבועה אשר נשבע להם וישמור את השבועה ואת הברית ע"כ הציל אותנו ממלחמות גדולות ויכבוש לפנינו גוים רבים ומלכים אדירים זולתי מלכי הרומיים אשר הם אוהבינו וחברינו ואדונים לכל הממלכות. ועתה אחי ורעי קדושי ה' הנה הניח ה' לנו מסביב והרחיב ה' לנו כאשר תראינה עיניכם היום הזה ומדוע נתעצל ולא נבנה את היכלו ואת ביתו כבנין הראשון כי אבותינו אשר שבו מהגולה בנו אותו צר ולא כמדה הראשונה. ולא נאה לנו להאשים את אבותינו בדבר הזה כי עבדים היו למלכי מדי ופרס ובנו אותה במדה אשר נתנו להם מלכי פרס. ואחרי כן היו עבדים למלכי פרס ולמלכי יון עד זמן החשמונאים וכאשר קמו בני החשמונאים קמו ויצאו לחירות. ויקחו את המלכות מיד היונים וישמידו אותם אבל לא יכלו לבנות את הבית בשלמותו כרצוני לבנותו היום מפני המלחמות אשר סבבום. ועתה הניח ה' לנו מכל אויבינו מסביב בארץ ואין שטן ואין פגע רע. והנה בניתי ערים גדולות על שמכם לגדל אתכם ולא על שמי בניתי אותם כי אני אחד ואתם רבים כם רב ועצום יוסף ה' עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם. ועתה קדושי ישראל אל תתעצלו להחזיק בידי לבנות את בית ה' כרצוני כי לא לאדם הוא הבנין והבירה כי אם למלך ה' אדון העולם כלו חזקו ואמצו אחי ורעי והחזיקו את ידי ונבנה את בית ה' כבנין הראשון בארכו ורחבו וגבהו ונעשה ונצליח ויחרישו כל העם ולא ענוהו דבר כי יראו פן יהרוס הבית טרם אשר יבנה אותו כרצונו ואולי לא יוכל להשלימו ויאחר את הבנין וישאר בית ה' הרוס. ויאמר המלך לעם ולשרים מדוע תחרישו ולא תענוני דבר על אשר דברתי לכם האם אבקש מכם זהב וכסף ועובדים במלאכה הזאת. הודות והלל לה' אתי זהב וכסף עד להרבות ואוצרותי מלאים מכל אבני חפץ ומסגולות מלכי הארץ וה' נתן לי כח ועושר על זה טרם שומי את דבר הבנין בלבי גם מהגוים כבשתי אתי עבדים רבים יעבדו במלאכה וכי ירצו מבני עמנו לעלות לעבוד בעבודת הבנין הקדוש הזה אני אתן את שכרם כרצונם והיו הם ואנחנו בנוה שלום. וזקן אחד מחכמי זקני יהודה ענה את המלך דבר לאמר. אדוני המלך תחיה לעולם כי תעשה רצון האלהים ותלך בחקי התורה לקיים את מצותיה. את הנראה אלי אגיד לך וכאשר עם לבבי אשיבך אין לב העם כואב לא על כסף ולא על זהב ולא על עבודה ומלאכה כי כלנו כאשר אנחנו קרואים בשם ה' אלהי ישראל את אשר ישנו פה עמנו עומד היום ואת אשר איננו פה אמנו עבדים לה'. ולו כספנו וזהבנו וגויתנו ונפשותינו ובידו נפקיד רוחותינו. אבל לב העם כואב אם יהרס הבית ופגע יפגע בנו ולא תשלים רצונך מה יעשה ישראל ובית ה' יהיה הרוס והבית אשר תחל בעבודתו לא ישלם. ואם תערוך כל בדק בנין הבית שרצונך לבנותו ותבנה סביב כרצונך ואחר תסיר את הבית הראשון ותקדיש את אבניו ורעפיו ואת חלקי בנינו לקדושת בנין הבית הגדול אשר תבנה כרצונך יהי ה' עמך ועמנו עשה והצליח ונעשה ונצליח. ויהי כאשר השלים הזקן לדבר ויענו כל העם פה אחד בהמיית קול אחד לאמר מה' יצאו דברי הזקן החכם לא נוכל להוסיף בהם ולא לגרוע מהם. ויאמר המלך לא נהרוס עד אשר נערוך כל הבנין ואת כל בדק הבית וכל הצריך לעבודת מלאכתו מהונו ומאוצרותיו ועצים ואבנים ועגלות לשאת את האבנים ולהביאם מרחוק בהמות סוסים וחמורים ושורים ושאר בהמות המשא. זהב וכסף לרוב אבנים יקרות וכל מעשה זהב. חרשים ואומנים יודעים בכל המלאכה הצריכה לבנין הבית עשרת אלפים איש. עבדים עובדים ביער מהגוים תשעים אלף איש. עבדים עובדים מהגוים במחצב האבנים שלשים אלף איש. יהודים שכירים עובדים במלאכה בירושלים בשכר ברצונם (חמישים) אלף איש. כהנים תמימים ראוים לבא בקדש הקדשים במקום אשר לא יקרב איש זר אלף איש. לוים יודעים בשיר ולשרת בבית חמש מאות איש. ויערוך את הכל ברצונו ויתקן כל תקוני בדק הבית כנפשו. ויקבץ כל העם וכל השרים לראות מערכת העבודה והבנין וישמחו כלם ויאמרו למלך עתה עת לעשות לה' נעשה ונצליח. וכראות המלך כי לב כל העם כאיש אחד לעשות המלאכה ולבנות בית ה' ויחל הוא בידיו במלאכת יסודות הבית ואחריו לקחו מלאכת כל שרי יהודה הפרתמים וכל הזקנים החכמים ויתר העם. ויעבוד המלך בנפשו ביום ההוא בעבודת הבית כשכיר יום וכן עשו כל השרים וכל הנכבדים אשר ביהודה ובירושלים יד ביד עם המלך ויעש יסודותיו מאבנים גדולות מאד ויבנה את בנין הבית עליהם. והבית אשר בנה הורדוס המלך מאה באמה ארכו ומאה באמה רחבו ומאה ועשרים אמות גבהו רק בתוך גבהו אשר לבנין הגובה אשר בתוך גג הבית גובה עשרים אמה. ועוד על זאת היסודות עשרים אמה מתחת וזה ממספר הקומה. והאבנים אשר בנה בהן המלך את הבית לבנות כשלג ואורך האחת חמש ועשרים באמה ושתים עשרה אמה רחבה ושמונה אמות קומתה אבני שיש. מדה אחת לכל האבנים מיסוד הבית ועד קצות הבית ויגבה הבית מאד בתוך העיר ויראה הבית למרחוק. ויעש את הדלתות מעשה צעצועים מזוזותיהם ומשקופיהם ומפתחתיהם וחלקי פתחיהם עשה כסף ולכל דלת מהדלתים עשה פרוחת כמדת הדלת עשה הפרחת והפרחת מעשה אורג מזהב ותכלת וארגמן ותולעת שני ומאבנים יקרות בנקודות זהב ותכלת יפה נתן על הפרחת כלו. ויתן על כל פרחת זר זהב מעשה פרחים. ויעש את קדש הקדשים בארכו וברחבו כמדה הראשונה ויתנהו על פני רחב הבית כמשפט. ויעש המלך עמודי זהב (בכת"י ירושלים איתא כסף) ואדניהם כסף ואת וויהם עשה זהב. ויעש גפן זהב טהור ויתן על ראש העמודים מלמעלה גפן אלף ככרי זהב טהור משקלה. והגפן מעשה חרש חכם היתה שריגים ועלים ופרחים זהב נוצץ ואשכלותיה זהב ירקרק וענבים וחרצנים וזגים אבני יקרה וכלה מעשה חושב ומעשה נקוד והיתה הגפן ההיא פליאה לעיני כל רואיה ושמחת לב לכל המביטים אליה וזהבה היה כלו זהב סגור ורבים מסופרי רומא העידו כי ראו אותה בחרבן הבית וכן העידותי אני יוסף בן גוריון הכהן בספר אשר כתבתי להם כל פי סופריהם. ויעש את האולם הפנימי ויתנו על פני רוחב הבית ויבן לפניו שני קירות מעשה חושב ויקשרם בברזל מחוץ ולא ידע אדם מחשבת המעשה ההוא עד היום הזה. ויעש המלך מישור סביב לבית וימלא את כל העקוב. ויעש את על העקוב מישור. ויסוב את הבית בארבעה אולמים ויעש אולם המזרחי ויתנהו על פני הבית קדמה. והאולם אחוריו במזרח ופניו אל הבית וארכו חמישים ומאתים באמה ורחבו מאה באמה במדת הבית וגבהו מאה ועשרים באמה. ויעש את החצר לפני אולם המזרחי. ויבנהו מעשה רצפה באבני שיש. ויעש מאה וששים עמודים וטורים ארבעה. ארבעים עמודים הטור האחד והטור השני ארבעים עמודים והטור השלישי ארבעים עמודים והטור הרביעי ארבעים עמודים. ואורך העמוד האחד חמישים באמה ושלש אמות עביו ומדה אחת למאה וששים עמודים ובין עמוד לעמוד חמש עשרה אמה וכן עד תום כל בנין העמודים ואורך החצר המזרחי שבע ועשרים אמות כי משך את הבנין עד נחל קדרון. ויעש כפות על הנחל ועל הכפות בנה גשרים ורצפות אבנים ויבן את הבנין עליהם וידבק את הבנין ויגבהו מאד עד אשר לא נראה הנחל אל מול פני הבית ויעשהו בשלשה גגות. ויאמר יוסף בן גוריון הכהן כל אשר עמד בימים ההם על הגג השלישי מלמעלה לא היה יכול להביט אל עמק הנחל מרוב הגובה אשר לבנין כי החשך נראה מתחת ולא נראה עמק הנחל ויבן המלך את קיר הכסף בין האולם ובין הבית ויעש דלת זהב שחוט ויקם על הדלת חרב ככר זהב טהור משקלה ויכתוב על החרב בפתוחים והזר הקרב יומת. ויעש את האולם התימני ויתנהו על פני הבית נגבה והאולם אחוריו תימנה ופניו אל הבית חמישים ומאתים באמה ארכו ורחבו מאה באמה כמדת הבית וגבהו מאה ועשרים באמה ויתן לפניו את החצר. ויעש את האולם גבוה מעל החצר ויסגור את החצר וידבקהו אל החצר המזרחי. ויעש השערים והדלתות כאשר עשה בחצר המזרחי ויעש את האולם במערב מבא השמש אחוריו במערב ופניו אל הבית חמשים ומאתים באמה ארכו ורחבו מאה באמה כמדת הבית. ויעש את החצר אשר למערב ויתנהו על פני הבית והאולם אחוריו אל אולם מבא השמש. ויעש בו ארבעה שערים השער האחד משקיף על בית המלך הורדוס והדרך (בתווך) [בכת"י ירושלים איתא והעמק בתווך] אשר בו דרכים שלשה. השנים מהם הולכים אל מחוץ לעיר והאחד הולך ויורד במעלות אל העמק ומשם סובב ועולה אל העיר כי העיר עם המקדש נראה בבירה סביבה עמק גדול. וכן עשה בחצר הצפון וכן עשה בחצר הנגב ויעש את האולם אשר לצפון ויתנהו על פני הבית צפונה והאולם אחוריו אל הצפון ופניו אל הבית וארכו חמישים ומאתים באמה ורחבו מאה באמה כמדת הבית ומאה ועשרים באמה גבהו. ויעש את החצר ויתנהו על פני האולם צפונה ארכו שבע ועשרים באמה ורחבו באורך וברחב החצר המזרחי ובאורך וברחב החצר התימני. והאולמים מדה אחת לכל אולם ואולם והחצרים מדה אחת לכל החצרים רק החצר הרביעי לא היתה מדתו במדת השלשה חצרים כי מקומו מקום צורים ולכן לא האריך אותו המלך. ויתן בו המלך ארבעה שערים לפאת המערב בחצר וארבעה שערים נתן בחצר התימנית נגבה וארבעה שערים נתן בחצר הצפון. ובחצר קדמה מזרחה נתן שנים עשר שערים ונתן בו שער אחד גדול מאד. ויאמר יוסף הכהן בן גוריון הכהן בשער הזה לא היינו באים בו בנשינו ובטפינו רק בקדושה ובטהרה כל פעם אשר באנו בו בימים ההם ואז היינו באים והולכים על הרצפה אשר בחצר לפני האולם אשר על פני הבית ונבא אל האולם. רק הנשים לא היו באות עליו ואנחנו האנשים אל הבית לא נגשנו כי גבול כהנים הוא שם. וגם הכהנים לא נגשו אל קדש הקדשים כי אם הכהן הגדול היה בא שם פעם אחת בשנה. ואמנם כל אשר בבית ראינו בעמדנו בתוך האולם בימים ההם. וכל מעשה הזהב אשר בבית בהיות שער הבית פתוח עד החצר היה נראה והגפן אשר לזהב וכל המעשים אשר בה וכל המעשים אשר בבית ועל עדיי הזהב אשר היו משלל הגוים אשר נתן ה' ביד המלך הורדוס ויושע את ישראל מהם הכל תקע המלך בקירות הבית מחוץ. וידבר יוסף הכהן בן גוריון הכה לאמר כל אשר ספרנו כה ראינו בעינינו ושמחנו בו ואחר הגיענו אבל גדול בחרבן הבית אשר לא נוכל לספר מעט ממנו ועל כל הודות והלל לה' אלהינו כראוי לו ותשלם כל המלאכה מקץ שמונה שנים. ובשמונה השנים אשר בהם נבנה הבית מתחלת הבנין עד סוף הבנין לא המטיר ה' ביום על ירושלים רק בלילה לבלתי מנוע את בנין ההיכל כאשר דבר יוסף הכהן בן גוריון הכהן המעיד על זה על פי קבלתו מחכמי ישראל ועל פי סופרי הגוים הנאמנים ויעל המלך הורדוס עולות לה' וזבחים ושלמים כיד אלהיו הטובה עליו. ושלש מאות פרים הקריב ביום ההוא וצאן לרוב הקריב ויחנך את הבית בשמחה גדולה ויעש משתה גדול לכל שריו ועבדיו ולכל זקני מדינות יהודה ולכל חכמים ביום השלימו מלאכת הבית והוא היה יום אשר בו קבל המלכות והיה מנהגו מדי שנה בשנה לעשות בו משתה לכל השרים ולשמוח עם כל זקני המדינות וחכמיהן וביום ההוא נשלמה כל מלאכת בית ה' ויעש המלך מאז כן לכל שנה ושנה. וכה צוה לכל שרי המדינות אשר ביהודה להטיב את לב העם ולצוותם לעשות כן בכל שנה ושנה ביום אשר בו נשלמה בית ה'. ויעש המלך בירושלים שמחת בית ה' שנה אחת תמימה וכל השנה ההיא היתה שנת משתה ושמחה בכל ערי יהודה. וישמח העם בבית ה' מאד מאד ויהללו את ה' בשמחה ובהלל ובכלי שיר ובכנורות ובחצוצרות ובצלצלים ובקולות תרועה על בנין בית ה' אשר ראינו בנוי ושומם ועוד יבנה שלישית לתהלה ולשם ולתפארת ויכוננהו ה' לעולם אמן. ואשר כתבנו ממעשה בנין הבית ומלאכותיו הוא מעט מהרבה כי מלאכה גדולה היתה מלאכתו ולא כתבנו פה לא ספור חציה ולא ספור שלישיה ובספר אשר כתבנו לרומיים כתבנו כל המלאכה. ויוסף הכהן בן גוריון הכהן מעיד שלא על ספר אחד בלבד כתב את מעשה בנין הבית כי הנה כתבה על ספר מלחמות ה' והוא זה גם כתבה על ספר החכמה אשר לו. כי ספרים רבים כתב וספרי חכמה והנם בין הרומיים והיונים. גם כתב ספר תוכחות ומריבות אשר בו הוכיח יוסף הכהן הסופר את ספרי הגוים אשר דברו רע על ישראל והשיב בו עליהם תשובות דברים ויגבר עליהם וינצחם וידבר טוב בו על עמו ועל משפחתו כאשר יכול לדבר לפני כל יודעי דת ודין: ה